שם יהו-ה הוא מאבני היסוד של השפה הדתית במסורת היהודית: הוא משמש כמייצג הלשוני המובהק של האל בעולםהזה, ולעיתים אף כאייקון שלו. לפיכך אין פלא שמעטים הם החיבורים הפרשהיים או ההגותיים במסורת היהודית שנעדרת מהם התייחסות לשם יהו-ה, ולובקיצור. ספר זה הוא הומונוגרפיה המחקרית הראשונה שעוסקת בתולדות הפרשנות לשם זה בשיטתיות ועל פני מנעד של תקופות וסוגות כתיבה.